יום חמישי, 24 בספטמבר 2015

שלום לכולם

שלוש תובנות חשובות מההרצאה:
א. כמות המידע אליו נחשפים בני נוער היא עצומה והם נדרשים לסנן מידע רב
ב.בני נוער רבים חיים בחשש מפני פרסום שלילי ברשתות החברתיות
ג. בניגוד לעבר, בו בני נוער היו קשרים לבני גילם שנמצאו עימם באותו אזור גאורפי/ מקום לימודים,  היום ישנה אפשרות שרוב חבריו של בן נוער יהיו במרחק גאוגרפי רב ממנו.

מחשבות שלי כאיש חינוך:
א. היכולת לסנן היא מבורכת ויש ללמד אותה את בני הנוער. כמו כן חשוב ללמד אותם את היכולת הטכנית לנטרל מידע.
ב. יש לפתח אקלים חיובי בתוך בית הספר ולגנות בחריפות תופעות של שיימינג מקוון. כמו כן, יש לעסוק רבות בהעצמת הבטחון האישי
ג. חשוב מאוד שלכל נער ונערה יהיו חברים בשר ודם איתם הוא נפגש יום יום ובא איתם במגע לא מקוון. יש לכוון את האקלים הכיתתי לכך.
Group Of Friends Standing By Car On Coastal Road At Sunset

2 תגובות:

  1. אני ממש מסכימה עם אריאל. כאנשי חינוך ואנשים בוגרים אנחנו חייבים לפתח אקלים חינוכי חיובי בכיתה ובמרחב הדיגיטלי. צריך ללמד את התלמידים שלמילה יש כוח הורס וכוח בונה. חשוב לשקול היטב את התגובה לפני פרסומה. וצריך להדגיש שאנחנו חיים בעולם האמיתי ולא ווירטואלי לכן בחיים האמיתיים יש כללים וחוקים שונים מעולם הווירטואלי ואין תחליף למגע אישי בין בני אדם.
    אורית מולווידזון

    השבמחק
  2. אוריאל שלום,
    מסכימה עם כל מילה שכתבת.
    אשתף בתחושותיי בהקשר לדברים שציינת...
    אחד הדברים שהיממו אותי בדבריו של ד"ר אלון הסגל וציינת בדבריך, הוא דווקא פריט מידע שהייתי מודעת אליו קודם אך לא נתתי אליו את הדעת בעבר - כמות הודעות הטקסט אותן מקבל נער מתבגר ביום...
    מאז המפגש שלנו אני עוקבת אחר צפצופי ההודעות במכשירי ילדיי הפרטיים - ובכנות, מתמלאת הערכה על היכולת שלהם לסנן... שוחחתי עימם על האופן בו הם מחליטים אילו הודעות לקרוא וממה להתעלם ולא מצאתי נוסחה...
    אישית, אני יודעת שהייתי מתקשה מאוד להיות חשופה לכזו כמות של הודעות ביום...

    השבמחק