שלוש תובנות שלי למפגש פתיחה של הקורס. בעצם, שלוש מסקנות :
1.כמות המידה באינטרנט ונגישותה לכל אחד יוצרת צורך ביכולת גבוהה של סינון, בקרה ויכולת לנתח מידה של הלומד.
2. קיום ערוצי תקשורת שונים , מתפתחים ומגוונים בין התלמידים, בין מורה לתלמיד, בין המורים , אפשרות קהילתיות בלמידה מצריך יכולת המצאות מידית ובחירה נכונה של המורה ותפקוד בהתאם של קברניטי מערכת החינוך.
3. הפן החברתי - עדיין אינטרנט אינו בהישג יד של כולם, הגלובאליות מאוד יחסית.
ההמשך ...
1.כמות המידה באינטרנט ונגישותה לכל אחד יוצרת צורך ביכולת גבוהה של סינון, בקרה ויכולת לנתח מידה של הלומד.
להלן שתי והדוגמאות המדגישים שני היבטים שונים :
א. לאחרונה תלמיד שלי טעה בבחינת הבגרות בציטוט משפט בגאומטריה . לשאלתי למה הוא ציטט כך הסביר שמצא זה באחד מאתרי האינטרנט. אני נתקלת במקרים דומים כל יום .
מהם הכלים שיאפשרו לתלמיד למנוע טעויות מסוג זה בעתיד? איך מפתחים כלים אלה ומה מקומה של מערכת החינוך?
דהיינו, תפקידה של מערכת החינוך להקנות ולפתח שלושת היכולות הנ''ל. השאלה כיצד.
ב. ויקיפדיה מזמן הפכה למקור מידה הנפוץ והאמין עבור תלמידינו.
בשנה שעברה תלמידיי התבקשו לאחד מהשיעורים האחרונים להכין סיפור על אחד מהמתמטיקאים ( או מדענים אחרים) אשר שמם הוזכר בשיעורים במהלך השנה. לפני ביצוע המשימה ניסיתי להסביר כיצד בודקים אמינות המידה.
בתור הסיפור מספר תלמידים הביאו איזו בדיחה ידועה, מקורה בויקיפדיה. למזלי, תלמידיי התכוננו לשיעור יום לפני.
פתחתי בכיתה את הדף בויקי והראיתי את הכיתוב למעלה - הדף לא ערוך, התיקון האחרון בוצע....
להבדיל מהמקרה הראשון, כאן כליי בקרה קיימים . תפקידה של מערכת החינוך כאן - להקנות ידע בשימוש בהם.
לדעתי, מקצוע "מידנות" היה צריך להיכנס לתוכנית הלימודים .
2. קיום ערוצי תקשורת שונים , מתפתחים ומגוונים בין התלמידים, בין מורה לתלמיד, בין המורים , אפשרות קהילתיות בלמידה מצריך יכולת המצאות מידית ובחירה נכונה של המורה ותפקוד בהתאם של קברניטי מערכת החינוך.
שתי דוגמאות:
א. מורים רבים מנהלים תקשורת עם תלמידיהם דרך WATSAPP - בפועל , שתף לא מאורגן, ענק ממדים וחסר זיכרון ,
אך זמין וקל בשימוש.
לדעתי, אין דרך גרועה יותר מבחינת תוכן המקצוע אותו אני מלמדת ( מתמטיקה) . פעם אתאר סיבות לכך בפוסט נפרד, אולי. אבל קיימים ערוצים אחרים המאפשרים גם תקשורת חופשית ומידית , בעלי תועלת לימודית רבה יותר.
בנוסף, כאשר אנחנו, המורים, מובלים ע''י האופנה, יש לזכור כי התלמידים רבים לא יחשפו לפלטפורמות אחרות , אפשרויות תקשורת נוספות.
ב. שתי הרפורמות המתנהלות עכשיו אצלנו במערכת החינוך בכלל לא לקחו בחשבון מגמות חדשות בחינוך.
למשל, מורה החליט לנהל בלוג. זה אומר שעד השעה 16.00 מבית הספר הוא כותב רשומה. אחרי 16.00 הוא לא עובד, לכן הוא לא עונה בבלוג לתלמידים שלו אשר ב16.00 חזרו מלימודים ומתחילים לכתוב תגובות שלהם ב18.00 . לפי רפורמות, אין לעבוד לפני שהעברתם כרטיס! לכן תשכחו על לפתוח יום תוך כתיבה בבלוג שלכם בשעה שש בבוקר.
ואם החלטתם שבעה 20.00 אתם מעבירים רבע שעה במפגש עם התלמידים בסקייפ - זה לא ברפורמה. אחרת תמשיכו לעבוד 40 שעות בבית הספר ועוד 20 לא מתוגמלות בבית.
3. הפן החברתי ( לא זכה להתייחסות בהרצאת פתיחה ) הוא זה שיכריע עתיד ההתפתחות הטכנולוגית עקב יצירת פערים והעמקת פערים קיימים בחברה ( הצפי היה לצמצום הפערים, אך בינתיים זה לא קורא מסיבות כלכליות בלבד) .
עדיין אינטרנט אינו בהישג יד של כולם, הגלובאליות מאוד יחסית וזה בנוסף יוצר תמונה מעוותת של העולם לאלה שאינטרנט בהישג ידם.
להלן שני מאמרים . אחד על המצב בשימוש באינטרנט בהודו ( מעצמה טכנולוגית, אגב ) והשני עם סטטיסטיקה עולמית והתייחסות לישראל. מי שיקרא בעיון גם ימצא סתירות בין שני המאמרים, גם יעשה מסקנות.
הי אינה, אחד הדברים שאלון חוזר ומדגיש הוא שאין כמעט סיכוי להשתלט באופן עצמאי על המידע ושניסיון אישי לסנן ולבקר אותו נדון לכישלון. לכן הוא מדבר על חיבור למומחים ברשת וקבלת מידע מאנשים או קהילות מקצועיות שעליהן ניתן לסמוך. נרחיב על זה את הדיבור באחד מהפרקים הבאים בקורס.
השבמחקעל זה אני כותבת ב2.
השבמחקבלי יכולת סינון כל ההרים של מידה לא שווים כלום ונמשיך לשמוע בהרצאות על מהפכה אלקטרומגנטית של 500 שנים אחרונות ונגישות של אינטרנט לרוב אוכלוסיית העולם בשנת 2015. חשיבה ביקורתית חשובה בימינו יותר מאשר לפני 50 שנה. ומי אמר שקהילה זאת או זאת היא קהילת מומחים ? יש לדעת כיצד בודקים מקורות.
לדעתי, אינה עומדת על נושאים חשובים ורלוונטיים. נדמה לי שדיברנו על כך לא מעט. בואו נודה, אנחנו נמצאים בתהליך של מהפיכה. לא הכל נגיש, לא הכל ידוע ולא הכל ברור עדיין. עם זאת, כל הדוגמאות שאינה הביאה רק מלמדים על התחזקות והתגברות השימוש בטכנולוגיה הדיגיטלית ועל תפקידו החשוב של המורה בתהליך הזה. יש יותר כניסות לויקיפדיה מאשר היו לפני שנתיים ולכן החשיבות של המידע, העדכניות והאיכות שלו עולה ומורה הרוצה למתג את עצמו יוכל להקפיד ולהכנס לערכים שהוא מבין ולעדכן אותם. שיטות התקשורת הופכות להיות טקסטואליות , השימוש בוואטסאפ גובר ולכן יש צורך ללמד את גבולות השיח. יש צורך להבין את שיטה ולזכור איך מסננים מידע. שיטות סינון המידע לא פשוטות וחלקן בעייתיות מבחינה חברתית ומוסרית ושוב, מגיע תפקידו של המורה.
השבמחקדרך אגב. VANOLA הוא שמי הידיגטלי:
מחקד"ר אלון הסגל
אי אפשר להשתמש בוואטסאפ בלימודי מתמטיקה לצרכים לימודיים. לדעתי, עתידו של ווטסאפ הוא כעתידו של icq - לחלוף. יהיה משהוא אחר תוך שלוש שנים.
השבמחקבכלל, יש הרבה דברים שניתן לעשות בהוראת מתמטיקה בעזרת מחשב, חלק גדול לא ניתן לביצוע יעקב עלויות או העדר פלטפורמה.
אינה שלום,
השבמחקאכן העלית נקודות חשובות בדברייך.
אכן אנו במהלכה של מהפיכה - לומדים את הכללים החדשים ומאפשרים לעולם ללמוד באמצעותנו מהי הדרך הנכונה... ייקח זמן עד שנגיע אליה... (לא שיש אחת)
בינתיים עלינו למצוא את שביל הזהב שלנו ולהלך בו תוך הפעלת שיקול דעת וחוש ביקורת. להתאים את הכלים לצרכינו ולא להישאב לדרכי עבודה שאינן מתאימות לנו רק בגלל שהן באופנה.