 |
| ישן מול חדש |
אנו מצפים מהתלמיד של העידן החדש שיהיה אחראי ללמידה מוקדם מכפי שציפינו לכך מהתלמיד של העולם הישן, יש לזכור כי אחריות היא תכונה הנקשרת בדרך כלל לגיל האדם, ולא לעולם הדיגיטאלי בו הוא חי.
נכון, שלעיתים, המציאות וחיי היומיום , משפיעים על הילד, להקדים ולקחת אחריות מוקדם מהצפוי, אך אלו לא המקרים הרגילים.
אני בהחלט חושבת שנכון להעביר את האחריות ללמידה לתלמידים, בכל עולם, ישן כחדש,.
לשם כך בעבר ,השתמשו באמצעים אחרים, והיום בעידן הטכנולוגי, יש לכך כלים חדשים
בעולם הישן, התהליך היה ארוך כי חייב תלמיד לחפש מידע בספריות שונות, ללכת למעבדות, אישים וכד, על מנת להשיג מידע
היום, בזכות הטכנולוגיה, הכל זמין , מהיר, נגיש ויש לכן הצדקה רבה יותר לחייב את הלומד להקדים ולהיות אחראי ללמידתו
מהות החינוך, היא העברת האחריות של הלמידה לתלמיד.
אחת הדרכים להעברת האחריות ללמידה היא מודל הכיתה ההפוכה. אני מנצלת מודל זה בכיתתי, כבר מעל שנה,
בנושאים מסויימים, המאפשרים זאת, אני מסריטה שיעור ומבקשת מהתלמידים להיכנס לשיעור בבית וללמוד את הנושא, מתוך הסרטון.
ההקניה נעשית בבית, כאשר את התרגול, אני מעבירה לכיתה.
מודל זה מתאים לאוכלוסיות שבה קשה להורים לממן שיעורי עזרה לילדיהם, או לאוכלוסיית תלמידים מצטיינים שהם אוטודידקטיים, ולוקחים את האחריות להבנה על עצמם.
המטרה להנחיל מודל זה לכולם, כדרך התנהלות.
בכל המקרים, זה מצב של win win . התלמיד יוצא נשכר .
ורד שלום,
השבמחקאני מסכימה איתך שערכים פדגוגיים שאנחנו מדגישים היום היו כבר בעבר. מאפייני טכנולוגיות המידע, קישוריות ונגישות למידע לדוגמה, בהחלט פותחים אפשרויות והזדמנויות להוראה שלא היו בעבר. ההקניה בבית מאפשרת לנצל את המפגש בכיתה באופן יעיל הרבה יותר.
אירית