חוכמת ההמונים מדברת על כך שאם יש לי בעיה, ואפנה "אל ההמונים", "אפנה החוצה", הפתרון שאקבל יהיה טוב יותר מזה של המומחים. היא מתבססת על האינטילגנציה היחודית של כל אחד מההמונים, שעוזרת בפתרון הבעיה. האמנם נכון תמיד?
אני בספק אם זה יקרה בעולם שלי, עולם המתמטיקה.אם נקבץ כמה מאות אנשים בחדר וניתן להם לפתור בעיה מתמטית מסובכת, האם הפתרון שלהם יהיה טוב יותר, אלגנטי יותר, מהיר יותר משל המומחים?
תרשו לי לפקפק...
במקצוע שלי, מתמטיקה, לדעתי, אוכל להשתמש בחוכמת ההמונים בצורה קצת אחרת. ארתום את "חוכמת ההמונים" לצרכים שלי, בדרך שלי
ארצה שכל מורה/תלמיד, ידע היכן הוא יכול למצוא את התשובה לשאלתו, ברחבי הרשת או בכל דרך אחרת, ולהפעיל שיקולי דעת בבחירת הדבר המתאים לו.
למשל, לנו בעולם הוראת המתמטיקה יש את geogebra tube'
שהוא מאגר אינסופי של חומרים לשימוש ההוראה, בכל תחום מתמטי, שהועלו על ידי מורים, חוקרים, מתמטיקאים, ואני מצפה מהמורה ה"חדש", ה"מתקדם", לחפש שם, ולראות מה מתאים לו.
מי מבין ההמונים ברחבי העולם, נתן את הפתרון המתאים לו. הפתרון התואם את רמת כתתו ורמת הנדרש לו
ברשת "אורט" יש למורים למתמטיקה קבוצת פייסבוק, ומורים מעלים לשם הרהורים, רעיונות, עונים לשאלות מקצועיות. האם לזה מתכוונים כשמדברים על חוכמת ההמונים?
לדעתי, כאשר מדובר על נושא מאד יחודי, ספציפי, שצריך ידע עמוק, כדי להתייחס איליו, המונח חוכמת ההמונים מקבל תפנית קטנה, ומתייחס לפלח מסוים באוכלוסיה.
גם הדוגמה שנתנה בסרטון על הבעיה של "פרוקט גמבל", נפתרה על ידי מומחית בתחום. כימאית במקצועה. כלומר התקשורת החדשה העולמית הביאה אותה לדעת על הבעיה. אך כדי לפתור אותה, היה צריך שיהיה לה ידע אקדמי מסוים.
מונחים כמו "שיתוף פעולה, עזרה, מעורבות" זה בסדר. והגיוני לכל תחום, ויפה אם נצליח לרתום אנשים לתרום את הידע שלהם לטובת הכלל. זו חוכמת ההמונים שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה