כאשר אני מלמד את פולמוס אוגנדה שהתרחש בקונגרס הציוני השישי אני יוצר שלוש קבוצות בכיתה:
א. קבוצת תומכים בהצעת אוגנדה
ב. קבוצת מתנגדים להצעת אוגנדה
ג. קבוצת שופטים

על קבוצות א' וב' להתייצב בפני קבוצה ג' ולשכנע אותם בצדקת דרכם.
כמו כן, עליהם לעצב שלטים ולנסח ססמאות התומכות בדעותיהם
קבוצה ג' צריכה להכריע מי מבין הקבוצות שכנעה אותן יותר.

המטרה שלי במשחוק נושא זה היא להמחיש לתלמידים את הפולמוס, הויכוח החריף הראשון שידעה התנועה הציונית.
כאשר התלמידים נכנסים לנעלי הדמויות הם מבינים יותר טוב את הדעות השונות ואת נקודות החולשה של העומדים מולם.
גם השופטים צריכים לשקלל את הטענות השונות ובכך נוצרת למידה משמעותית והטמעה.
אין לי ספק שצורת משחוק זו עדיפה על פני הוראת החומר בצורה "יבשה" ולא רלוונטית לחיי התלמידים